לינור שמר מהפקולטה לרפואה יצאה לקורס של חודש בבי"ח במינסוטה, וכתבה לנו יומן אישי

את לימודי הרפואה שלי התחלתי בעיר דברצן שבהונגריה. באמצע שנת הלימודים הרביעית קיבלתי את אחת ההודעות המשמחות ביותר: התקבלתי לפקולטה החדשה לרפואה של בר-אילן שנפתחה בצפת 

לינור שמר

השתחררתי מהצבא לאחר כשלוש וחצי שנים שבהן שירתתי כפרמדיקית צבאית בגיזרת יהודה ושומרון, ועם שיחרורי נכנסתי לעבוד כפרמדיקית במגן דוד אדום. ככל שחלפו הימים, היה לי ברור מעל לכל צל של ספק כי אין דבר בעולם שבו ארצה לעסוק יותר מברפואה. הקסם הזה, התקשורת עם האדם החולה מולך, המגע, חום הגוף, הדופק, החיוך. מושגים שעד שלא חשים לא באמת ניתן להבין. עולם הרפואה סיקרן, עניין ואיתגר מאז ומתמיד. הוקסמתי להביט בשוני בין החולים...

 
 לינור שמר בפתח ביה"ח במינסוטה  
  חדשות 
 

אילן פייזק
אנשי בר-אילן: אילן פייזק - מרכז מחלקת אבידות ומציאות | ניר לויטן

אילן פייזק החל לעבוד במחלקת הביטחון בבר-אילן לפני 18 שנים. תחילה החל לעבוד בספריית כלכלה, לאחר מכן עבר לעבוד בשער הראשי של האוניברסיטה ובסיומו עבר לספרייה המרכזית שם עבד במשך 11 שנים. מתחילת החודש עובד פייזק במחלקת האבידות שהוקמה באחרונה. נשוי ואב לשלושה ילדים. הגדול מביניהם בן 17 ושני הילדים הנוספים בני 9 ו-8. הגדול, אומר פייזק כבר החל בתהליכי הגיוס ומעוניין להתגייס לגולני ואומר כי בזמנו הפנוי אוהב לבלות עם משפחתו ואישתו. זמן אותו מגדיר כזמן איכות. כיום פייזק מתגורר בחולון והתחושה האישית שלו על בר-אילן היא: "היא מתנה לכל מי שעובד פה...
 

פרופ' זאב זלבסקי. בדרך למצוא תרופה לעיוורון
 
 
 
   
עיוורים עוד יראו: העין הביונית של פרופ' זאב זלבסקי | ניר לויטן

פיתוח שנרשם כפטנט ע"י צוות בראשותו של פרופ' זאב זלבסקי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן, מוגדר ע"י החוקרים כ"פורצת דרך". המצלמה הזעירה יכולה להתחבר למשקפיים כעדשה ביונית שמתלבשת על גבי הקרנית ומעבירה את המידע לאיזורי החישה במוח. פרופ' זאב זלבסקי ראש המסלול לאלקטרו-אופטיקה בפקולטה להנדסה, הוא שעמד בראש צוות החוקרים שפיתחו את העין הביונית. בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" אמר פרופ' זלבסקי: "העיניים הביוניות שקיימות שמבוססות על רשתית מלאכותית שלא מאפשרת לעזור לעיוורים מלידה, שכן האיזור שמעבד מידע חזותי אינו מפותח אצלם"...
   

פרופ' משה בר, ראש המרכז לחקר המוח
   
המרכז לחקר המוח בבר-אילן מחפש סטודנטים מצטיינים רעות לוי

המרכז לחקר מדעי המוח ערך יום פתוח לבוגרי תארים במדעים מדויקים, ביולוגיה, קוגניציה ועוד, במגמה לחשוף את מסלול הדוקטורט במדעי המוח למועמדים חדשים. המרכז מאחד תחת קורת גג אחת חוקרים ממגוון תחומי מחקר החיוניים להבנת המוח, כגון: פסיכולוגיה, פיזיקה, בלשנות, מדעי המחשב וביולוגיה. במסגרת היום הפתוח נערכה הרצאה של ראש המרכז לחקר המוח, פרופ' משה בר, שהציג את פעילות המרכז וענה לשאלות המתעניינים. ליום הפתוח הגיעו עשרות מועמדים שבאו להתעניין ולשמוע מסטודנטים לתואר שלישי במסלול. אחד הסטודנטים הוא גיא, שמתכנן להמשיך ולעשות פוסט-דוקטורט...
הקליניקה למשפטים הביאה לאישור תקנות רעש חדשות |  ניר לויטן

המשרד להגנת הסביבה יאשר תקנות שיחייבו בעלי מועדונים להתקין מדי רעש. מדובר באמצעים המתריעים על חריגה מעוצמת הרעש המותרת ולאחר מכן מנתקים את הזרם ממערכת ההגברה. ההחלטה הגיעה לאחר עתירה שהוגשה בנושא ע"י הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית במערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה למשפטים בבר-אילן. העתירה הוגשה באמצעות עורכת דין גלית עופר מהקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית בבר-אילן ועורך דין גיל מור ממשרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים-עמיר-מזרחי. הקליניקה החליטה לפעול וזאת לאחר שנודע להם כי המשרד להגנת הסביבה היה צריך להתקין תקנות...







 

צוות הקליניקות עם קארין אלהרר
 
 
 
 
 
 
 
 
   
 
זובין מהטה | התזמורת הפילהרמונית
 
"אותלו" – העיבוד לקונצרט לא עובד  |  ירח טל

לא יעזור כלום. אופרה המועלת במתכונת קונצרטית מאבדת הרבה מאיכותה. אני אומר זאת על אף שהביצוע בניצוחו של מהטה היה טוב והקהל אפילו אהב אותו מאוד (יעידו מחיאות הכפיים הממושכות לו זכו הסולנים המבצעים שכולם היו אורחים), אבל כאמור הסולנים טובים ככל שיהיו - והם כה אמור היו ברמה טובה - קסם האופרה נפגם בהגשה קונצרטית. יש לי חבר שטוען שדווקא בהפקה קונצרטית יש סיכוי טוב יותר שהזמרים יפיקו מעצמם ביצועים טובים יותר מאשר בהפקה בימתית שכן ראשם פנוי רק לשירה ואין עליהם מטלות של משחק. אני טוען שדווקא ההפקה הבימתית המלאה מעניקה אנרגיה לשחקנים והשראה...
 
 
הרקטור פרופ' חיים טייטלבאום  
יהדות הונגריה כפי שלא הכרתם  | ניר לויטן

כנס על קהילת יהודי הונגריה התקיים בהשתתפות מאות מוזמנים שמילאו את אולם מינץ מפה לפה. בכנס נכחו פרופ' חיים טייטלבאום, רקטור האוניברסיטה, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון, יו"ר מרכז דהאן, פרופ' חנה יבלונקה, יו"ר עמותת המוזיאון למורשת יהדות הדוברת הונגרית ורוני לוסטיג, מנהל המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית. הכנס התקיים בחסות מרכז דהאן, בשיתוף המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, משרד החינוך והמשרד לאזרחים ותיקים. את הטקס פתח מנחה האירוע, ח"כ ויו"ר מרכז דהאן, ד"ר שמעון אוחיון. "כשאנשים שמעו על הכנס העוסק ביהדות הונגריה, שאלו אותי מה לי, שמעון אוחיון...


 
  קוראים נכבדים   כך תפיקו את המירב מהמגזין
   

נשמח לקבל מאמרים וטורי דעות, כיתבו לנו!
מגזין האינטרנט מסקר כבר מזה יותר משנתיים את הפעילות המרכזית המתנהלת באוניברסיטת בר-אילן, לצד הפניית זרקור לעבר האנשים המעניינים והמחלקות הפוריות המרכיבים את המוסד הזה. לצד החומר המגיע מכתבי מערכת האתר נשמח מאוד לקבל גם מכם - עובדי בר-אילן וסטודנטים הלומדים בה - מאמרים בכל נושא העולה על רוחכם, לצד טורים של דעות בנושאי אקטואליה או הווי. נפרסם את המאמרים תוך ציון שמכם, אך נתחשב כמובן בכל בקשה שהמאמר לא יהיה חתום על ידכם. במיקרה כזה הוא יפורסם בצורה אנונימית.

 
באוניברסיטאות בישראל מציע לגולשיו עידכונים על בסיס יומי בשפע ערוצים, מדורים ותתי-מדורים. כל ידיעה וכתבה עוברת דרך עמוד הבית המתעדכן ללא הפסקה, ובהמשך מוצאת את דרכה לארכיון. הדרך לצפות בכל המדורים היא פשוטה: העמידו את העכבר על שם המדור הנמצא ברצועה האפורה שמתחת לראש האתר, לדוגמה "חדשות", ואז ייפתחו לכם לשוניות המדורים. כאשר תלחצו על שם המדור הנבחר תיכנסו אליו מייד ותוכלו לראות את הכתבות האחרונות שנמצאות בו, המסודרות לפי סדר כרונולוגי. 

אתר אחד, 8 ערוצי תוכן, 21 מדורים
מגזין האינטרנט היחיד בעיות קשב וריכוז
 
 
 
   
  כתבות
 
מחדלים ברמות הפיקוד  
ספר חדש: עוד ניצחון כזה... | ירח טל

החומר הרב שפורסם על מלחמת לבנון השנייה יצר את הרושם שהמחדלים בה היו רק ברמות הפיקוד הבכירות של חטיבות ומעלה. במחקר מעמיק חושף בספר החדש "עוד ניצחון כזה, על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", תא"ל (מיל') אלישיב שמשי בעיות שהיו גם ברמה הגדודית, בעיקר בתחום רוח הלחימה. למשל היו גדודים בהם מפקדים גילו נורמות לחימה ירודות שלא היינו רגילים אליהן במלחמות העבר: תופעות של חוסר דביקות במשימה, חוסר יוזמה ותעוזה, חשש להילחם באור יום, הימנעות מתקיפה ולא בגלל התנגדות עיקשת של אויב, הססנות ומתן תירוצים - בשעה שטילים ורקטות הוסיפו ליפול על ישובי הצפון...
  
סופי והנס שול, מנוחתם עדן  
"הוורד הלבן". היו גם גרמנים שהעזו להתנגד לנאצים | דרור מרום

הספר "סופי והוורד הלבן", בהוצאת ידיעות ספרים וספרי פן ומשכל, מביא את סיפורה של התנגדות של אזרחים גרמניים לשלטון הרייך השלישי, ומציג את סיפורה האמיתי של קבוצת סטודנטים ופרופסור מאוניברסיטת מינכן שפעלה כשנה. חייהם של חבריה היו קצרים עד שהיא נחשפה והם הוצאו להורג. "לא נשב בשקט! אנחנו המצפון הרע שלכם!", הטיפו חברי הקבוצה לעם הגרמני וקראו לו לקום ולהילחם למען החופש, ולהסתכן בחשיפת רדיפת היהודים, וזאת חודשים רבים לפני שהגיעו החדשות אל העולם שבחוץ. כיום נחשבים אנשי הקבוצה בגרמניה למופת לאומץ לב והומניות גם אל מול שלטון אימים דיקטטורי...
  
דגם בית המקדש  
לקחי קמצא ובר-קמצא לימינו | ירח טל

תשעה באב מתקשר בתודעתנו ההיסטורית והלאומית לשנאת חינם. מתלווה אליו גם הסיפור הידוע, שבא להמחיש את משמעותה והשלכותיה של שנאת החינם, הסיפור על  קמצא ובר-קמצא שהתרחש לפני שנים רבות. מעשה זה יכול היה להתרחש לא רק אז, בימי בית שני. הוא חלילה יכול גם להתרחש כאן ועכשיו, אם נמשיך בדרך של "איש את רעהו חיים בלעו". מעשה קמצא ובר קמצא שולב ב"אגדות חורבן", המופיעות בתלמוד הבבלי, במסכת גיטין (דפים נה-נז), המבקשת להציע פשר לחורבן הבית. קצרו של הסיפור (בתרגום לעברית): "מעשה באדם שהיה אוהבו קמצא, ושונאו בר קמצא. עשה סעודה...





 
 
פרופ' משה קוה   
פרופ' משה קוה בהרצאה: "המדע חזר בתשובה" | פרופ' משה קוה

בהרצאה בפני סטודנטים בקורס שבו נפגשים עולמות הגן נשיא האוניברסיטה הוותיק בישראל - 18 שנים בתפקיד - על השילוב שבין מדע ואמונה. בקטע הפרקטי של דבריו אמר לתלמידיו: "אני מאחל לכם שתמיד תחכו לבוקר ותראו את הדברים בחיוב, וגם אם במועד א' לא תצליחו, תמיד יש את מועד ב'". נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור משה קוה, פיזיקאי בעל שם עולמי, מרגיש מאוד נוח עם העובדה שהוא בעת ובעונה אחת גם  מדען ו גם איש דתי. הוא אינו רואה סתירה בין השניים. להיפך. הוא מרבה להרצות בנושא ומצליח לרתק את קהל שומעיו פעם אחר פעם. בפעם הזאת זה היה בקורס "עולמות נפגשים"...






 
  במה אישית
 
   
זינדיקנישט | יעל פריאל (קמר)

אתם יודעים, לסבתא שלי היה בית קטן, כל כך קטן עד שאפילו מקום לשירותים לא היה בו. ואם סבתא או אני היינו צריכות, היינו יוצאות החוצה לשירותים שהיו משותפים לסבתא ולגברת בלומשטיין השכנה. לפעמים היה קר וגשום, או שסתם ניזכרתי מאוחר, ואז הייתה סבתא לוקחת את המטרייה גדולה, ומלווה אותי בחושך. וכדי להתרחץ, הייתה סבתא צריכה לתאם עם אותה השכנה, כי האמבטייה הייתה שייכת בעצם לה. אבל אני מעולם לא שמעתי אותהמתלוננת, כי לסבתא גולדה הייתה מילה שפירושה אין סיבה וגם אין על מה להתלונן... 



 
 
   
אישה ממתיקה | דרור מרום 

אתמול הגיעה לפתח ביתו כשבאמתחתה סלסלת פירות העונה. ליקטה אליו את אלה שציין שאהב אך צירפה אליהם כמיטב דמיונה ומשפע המדפים. זימנה אותו אל שולחנו לארוחת בוקר על טהרת הפרי והוא טעם והטעם הזכיר לו את מתיקות פירות ילדותו. חשב לעצמו שכבר עשרות שנים לא באו אל פיו פירות כה מתוקים, ואז הבין שמתיקות-על זו הוענקה להם רק על-כי זו נגעה בכל אחד מהם באצבעותיה המושלמות. בכל פעם שהגיעה הקפידה להביא עימה עוגת גבינה מצופה בפירורים. כי זכרה להזכיר לו את חלומו לפתוח בית קפה...


 
 
הבלבול גבר לאור קיום מסיבת העיתונאים של המשטרה וראיונות עם בכיריה. שואל את עצמו, או צריך שישאל את עצמו האזרח...






 
   
בעיות קשב וריכוז
   
על הנפת הגרזן על החרדים | פרופ' ידידיה שטרן

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב, מתונה, לקבוצת מיעוט, קנאית. אף שהמאבק הוא פנים-חרדי, תוצאותיו קריטיות לכולנו: לכלכלת ישראל, לאחדותה של החברה ולחוסן הלאומי. על מה המחלוקת? הרוב החרדי שואף לחיות על פי המודל הקלאסי של יששכר וזבולון: שליש מהקהילה, "יששכר", בעלי הנטיות האינטלקטואליות והרוחניות, יקדישו חייהם ללימוד תורה. שני השלישים הנותרים, "זבולון", ילמדו תורה עד למועד נישואיהם (נניח, גיל 22), ולאחר שתובטח זהותם החרדית ישתלבו בחברה הישראלית...

  קליפ ראשון: הענקת תארי "דוקטור לשם כבוד"    מי את התזמורת הפילהרמונית?  - זוכת "דוקטור כבוד"
   

 
  מינוי
ד"ר דניאלה גורביץ מונתה לראש ועדת תוכניות הלימודים במל"ג
ניר לויטן
ד"ר דניאלה גורביץ מבר-אילן התמנתה ליו"ר הוועדה העקרונית של המועצה להשכלה גבוהה לבחינת דגם מנחה לתוכניות לימודים לתואר ראשון רב תחומי. בישיבה של המועצה להשכלה גבוהה שנערכה ב-5 במארס החליטה המועצה על בחירת החברים לוועדה העקרונית של המועצה הגבוהה לבחינת דגם מנחה לתכניות לימודים לתואר ראשון B.A רב תחומי/ כללי, כפי שנקבע בהחלטת מל"ג מיולי 2004 בנושא. בישיבה הוחלט כי ד"ר גורביץ תעמוד בראש הוועדה, שם תשמש כיושבת ראש. ד"ר גורביץ מנהלת את היחידה ללימודים רב-תחומיים במדעי הרוח. תהיה אחראית על בניית תכנית הלימוד, היקפה, חטיבות הלימודים, סגל ההוראה, תנאי הקבלה, תשתיות, נוסח התעודה ומהותו של תואר B.A רב תחומי/כללי...
  לוח

לעמותה חינוכית במושב נחלים דרושה מזכירת הנהלה במשרה מלאה. אנגלית כשפת אם חובה, יזמות ויחסי אנוש גבוהים, והיכרות עם עולם העמותות היא יתרון. תחילת העבודה היא מיידית, ויש לשלוח קורות חיים למייל yaarit@maagalim.org

     
  לקראת פרידה אחרי 18 שנה   ועוד לקראת פרידה
   



 
צפייה באתר מומלצת ברזולוציה 1024 ומעלה


החל ממחר, 1 באוגוסט 2013, יפסיק להתפרסם מגזין האינטרנט של בר-אילן - זאת כתוצאה מהחלטת הנהלת האוניברסיטה לקצץ את התקציב שהיה מיועד להוצאתו.

 

הבימה, 2013, לירי פריאל 
פרסים ומענקים
פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה זכה במענק מהקרן היוקרתית BIRD ישראל-ארה"ב, לפיתוח סוללות מגנזיום נטענות ובפרויקט היוקרתי של מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית בהכוונת משרד ראש הממשלה ובמימון הקרן הלאומית למדע. כמו-כן מונה פרופ' אורבך לעמית מחקר בחברה למדע חומרים.

פרופ' משה אורפלי מהמחלקה לתולדות ישראל מונה כחבר ועדת ההיגוי של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) - לשאלת המדידה הנאותה של ההישגים המחקריים במדעי הרוח.

ד"ר אורלי מירון זכתה במענק מחקר של מכון בן-צבי בנושא חקר עולם העסקים בבעלות יהודית ערב החורבן של הקהילות היהודיות ביוון, 1944-1940.

פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה נבחר לחבר בהתכתבות של המכון הגרמני לארכיאולוגיה.

פרופ' אמריטוס אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה זכה בפרס החברה הישראלית לכימיה לשנת 2012.

פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד ותורה שבעל-פה זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל, על ספרו "רבי משה הדרשן".

פרופ' יונתן רבינוביץ מביה"ס לעבודה סוציאלית, מונה כחבר בוועדת מומחים של מינהל התרופות האמריקני, FDA, לקביעת תקן לאיסוף נתונים על ניסויים עם תרופות לטיפול בסכיזופרניה.

פרופ' ד"ר רז חן-מוריס מהתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה זכה בפרס סלמה פורקוש, על פרסום המאמר הטוב ביותר.

ד"ר שרון אהרונסון-להבי מהמחלקה לספרות משווה מונתה כחברה במחזור הראשון של האקדמיה הצעירה הישראלית של האקדמיה הלאומית למדעים.

ד"ר שי כהן מהמחלקה למוזיקה זכה בפרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2011, בתחום הקומפוזיציה המוזיקאלית.
 
ד"ר ירון שב-טל מהפקולטה למדעי החיים זכה בפרס מנכ"ל משרד הבריאות למחקר מצטיין, על פיתוח טכניקה חדשנית המאפשרת הכנסת גן אחד ויחיד לגנום והשוואה כמותית בין גנים.

פרופ' יוסף שטיינברגר מהפקולטה למדעי החיים זכה בפרס מפעל חיים בתחום אקולוגית הקרקע, מהאגודה הבינלאומית לאקולוגית הקרקע.

פרופ' עדיאל שרמן מהמחלקה לתולדות עם ישראל זכה בפרס ברונו לשנת 2011.

ד"ר ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים זכה במלגת אלון, לחוקרים צעירים מצטיינים לשנת 2011.

ד"ר אורי אהרונסון מהפקולטה למשפטים זכה במלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים לשנת 2011.

פרופ' יוסף ישורון ועמיתיו למחקר מהמחלקה לפיזיקה זכו בפרס על חדשנות במדע העסקים (Science Business InnovationBoard), על מגביל הזרם שפיתחו במעבדה הלאומית למדידות מגנטיות.

ד"ר ליבנת הולצמן מהמחלקה לערבית זכתה בשני מענקי מחקר יוקרתיים, מטעם הקרן הלאומית למדעים (ISF) ומטעם קרן גרמניה - ישראל (GIF).

פרופ' רות הלפרין-קדרי נבחרה לאשת השנה במשפט לשנת 2010 מטעם העיתון "פרקליטים".

פרופ' ראובן כהן מהמחלקה למתמטיקה זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת 2011.

פרופ' זאב זלבסקי מבית הספר להנדסה זכה בפרס המחקר הבינלאומי SAOT (בית הספר לטכנולוגיות אופטיקה מתקדמות) לשנת 2011. פרס זה מוענק על ידי הממשלה הגרמנית, באמצעות אוניברסיטת פרידריך אלכסנדר בנירנברג (FAU). בנוסף לפרס עצמו הזוכה מקבל מעמד של מרצה אורח באוניברסיטה.

פרופ' שולה מיכאלי מהפקולטה למדעי החיים, פרופ' רמי בנבנישתי מבית הספר לעבודה סוציאלית, פרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה ופרופ' שמא פרידמן מהמחלקה לתלמוד זכו בפרס לנדאו לשנת 2010 המוענק על ידי מפעל הפיס. הפרס נועד לשבח חוקרי מדע ישראליים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר.

פרופ' יהושע שוורץ מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), התמנה לחבר במועצה הארכיאולוגית של מדינת ישראל.

פרופ’ דניאל אברמס, פרופסור חבר במחלקה לפילוסופיה יהודית, זכה בפרס היוקרתי ע"ש גרשם שלום בתחום חקר הקבלה המוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת תשע"א (2010).

פרופ' שמואל פיינר מהמחלקה לתולדות עם ישראל זכה בפרס המחקר ע"ש אלכסנדר פון הומבולדט (humboldtresearch award) בתחום מדעי הרוח.

פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב קיבלה מענק מהאיחוד האירופי בנושא: "מחשבים מתווכחים עם בני אדם".

פרופ' אברהם פאוסט מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) זכה ב על ספרו בפרס G. Ernest Wright, מטעם בתי הספר האמריקאיים לחקר המזרח. ופרס 
הספר האקדמי הטוב היותר בארכיאולוגיה מטעם האגודה לארכיאולוגיה המקראית. 

פרופ' אברהם פאוסט וד"ר אורן אקרמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), זכו במענק מחקר מטעם הקרן הקיימת לישראל.

פרופ' אהרון מאיר, פרופ' דוד אדן-ביוביץ וד"ר אליזבטה בוארטו מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) זכו במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (ISF).

פרופ' אברהם פאוסט מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) התמנה כחבר מועצת רשות העתיקות.

פרופ' שמעון דר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), מונה למערכת כתב העת Biblische Notizen שרואה אור באוניברסיטת זלצבורג, אוסטריה.

פרופ' יהושע שוורץ מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) התמנה לעורך ראשי (יחד עם פרופ' פטר תומסון מבריסל) של הסדרה היוקרתית Compendia" Rerum Iudaicarum ad Novum Testamentum" בנושא: "אורח החיים היהודי במאה הראשונה"

פרופ' אבידב ליפסקר מהמחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן זכה בשני מענקי מחקר מטעם האקדמיה הישראלית למדעים: מענק לספר "שיר אדום שיר כחול: שבע מסות על שירת אורי צבי גרינברג ושתיים על שירת אלזה לסקר שילר. מענק מחקר לשלוש שנים: מהדורה ביקורתית מוערת ל"יומן יצחק למדן".

פרופ' רלה קושלבסקי מהמחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן "ספר המעשים" כ.י. אוקספורד, הספרייה הבודליאנית 135, מהדורה ביקורתית, הערות ופרשנות, קרן האקדמיה הלאומית למדע.

לילך נתנאל מהמחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן זכתה בפרס רמת-גן לספר ביכורים על ספרה "המצב העברי".

ד"ר נינה פינטו-אבוקסיס מהמחלקה לספרות עם-ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן זכה במלגה ובמלגת המשך למחקר מטעם האקדמיה ללשון הערבית.

פרופ' שמואל סטשבסקי מבית הספר למנהל עסקים שימש בשנים 2010-2008 כנשיא האיגוד הבינלאומי לחקר עבודה וערכים ארגוניים ISSWOV, ארגון זה מונה כ-600 חברים מכ-50 מדינות, נשיא הכנס הבינלאומי של האיגוד ביוני 2010 בליסבון.

ד"ר רועי גלברג מבית הספר למנהל עסקים נציג האקדמיה בוועדה ממשלתית לבדיקת פרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה בממשלה מונה לחבר במועצה הציבורית של לשכת מנתחי המערכות.

ד"ר דני קפלן מהתכנית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן קיבל תרומה נכבדת מה- Midwest sociological society למלגה עבור שני מאמרים שפורסמו.

פרופ' גיל אפשטיין מהמחלקה לכלכלה זכה בפרס מקרן GIE בשנת 2008 (המחקר החל ב- 2009).

ד"ר שרית כהן-גולדנר מהמחלקה לכלכלה זכתה בפרס גרנט בסך 220,300 שקל מהמוסד לביטוח לאומי, קרן GIE בשנת 2008 (המחקר החל ב- 2009).

ד"ר נתי רונאל, ד"ר סופי וולש וד"ר יעל סקה מהמחלקה לקרימינולוגיה זכו בפרס גרנט בסך 220,300 שקל מהמוסד לביטוח לאומי.

ד"ר משה בן סימון מהמחלקה לקרימינולוגיה זכה בפרס על עבודת מחקר מצטיינת מטעם העמותה לחקר האדם הרב מימדי: איגוד החוקרים האיכותניים גרנט בסך 220,300 שקל מהמוסד לביטוח לאומי.

פרופ' מיכאל סופר מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, נשיא האגודה הגיאוגרפית הישראלית, עומד בראש ועדה מקצועית של האיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי: הוועדה לפיתוח מקומי (The Commission on Local Development).

פרופ' שלמה (סטיב) ברנר מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן מונה מטעם המל"ג כיושב ראש הוועד המנהל של המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת.

נרי סבניה מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מונתה ליועצת הנהלת בתי המשפט לענייני מתורגמנות.

פרופ' חני עמית-כוכבי מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום ספרות מופת.

פרופ' מרים שלזינגר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום זכתה בפרס בינלאומי ע"ש דניצה סלסקוביץ למחקר המתורגמנות.

ד"ר יוסי הראל פיש מבית הספר לחינוך קיבל מענק מטעם משרד הבריאות ומשרד החינוך לביצוע סקר ה-HBSC הבינלאומי. כמו כן, הוא מונה לתפקיד "המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול"

ד"ר אריה-לב גרוזמן מהמחלקה לכימיה זכה בפרס EFSD (הקרן האירופאית לחקר הסכרת).

ד"ר דן מג'ור מהמחלקה לכימיה זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי.

פרופ' אברהם פאוסט מהמכון לארכיאולוגיה זכה בפרס מטעם האגודה לארכיאולוגיה המקראית, בקטגוריית ספר המחקר הטוב ביותר.

פרופ' אהרון גימאני מהמחלקה לתולדות עם-ישראל זכה בפרס שבזי על תרומתו לחקר תולדות תימן ופעילותו להפצת המחקרים בקרב הציבור הרחב.

פרופ' דוד קסלר ופרופ' בוריס שפירא מהמחלקה לפיסיקה זכו בתעודת הוקרה מטעם השרה לקליטת העלייה, כהערכה אישית למדען עולה על הצטיינות ותרומה מיוחדת לקידום המחקר המדעי ו/או הפיתוח התעשייתי בישראל.

פרופ' שמואל פיינר מהמחלקה לתולדות ישראל זכה בפרס זלמן שזר לתולדות ישראל לשנת תש"ע על ספרו "שורשי החילון, מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18".

פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב היא כלת פרס א.מ.ת לשנת תש"ע בתחום מדעי המחשב.

ד"ר שלומי מועלם, ראש המסלול לתואר שני בלימודי מזרח אסיה, זכה במענק המחקר היוקרתי ביותר ביפן מטעם הקרן הלאומית למדע של יפן JSPS.

פרופ' אהרן אנקר מהפקולטה למשפטים זכה בפרס על שם ויילר על ספרו "עיקרים במשפט הפלילי העברי".

פרופ' יהודית באומל מהתכנית ביהדות זמננו זכתה בפרס הכט מטעם מוסד הרצל וקרן ראובן הכט על ספרה "גיבורים למופת – צנחני הישוב במלחמת העולם השנייה והזיכרון הקולקטיבי הישראלי".

פרופ' אלי ברקאי מהמחלקה לפיזיקה זכה בפרס על שם מיכאל ברונו לשנת 2009.

ד"ר אברהם בל מהפקולטה למשפטים זכה במלגת אלון לשנים תשס"ז-תשס"ט.

פרופ' הלל ברזל, פרופ' אמריטוס מהמחלקה לספרות עם ישראל, זכה בפרס ס. יזהר לחקר הספרות והוראתה על ספרו: "שירת ארץ ישראל אקספרסיוניזם נבואי – אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם".

ד"ר אלי ברקאי מהמחלקה לפיזיקה זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי של קרן וולף לשנת תשס"ו-2006.

ד"ר מרים גולדשטיין מהמחלקה לערבית, זכתה במלגת אלון לשנים תשס"ח-תש"ע במדעים העיוניים.

פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה זכה במדליית ניקולסון של האגודה האמריקאית לפיזיקה. זאת בעבור שיתוף הפעולה הרחב ביותר של דוקטורנטים וסטודנטים צעירים מ-30 מדינות שאפשר להם להגיע להישגים מרשימים.

ד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים, זכתה באות העוז הבינלאומי לנשים מטעם ממשלת ארה"ב. האות הוענק לה על הנהגתה החברתית ועל פועלה לקידום נשים ולשינוי חברתי בישראל באמצעות מומחיותה בפמיניזם ומשפט. האות, אותו הנהיגה שרת החוץ של ארה"ב - קונדוליזה רייס, מחולק השנה לראשונה, והוא מוענק לאישה אחת בכל מדינה.

ד"ר זאב זלבסקי מביה"ס להנדסה זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי לשנת תשס"ז.

פרופ' ז'ולייט חסין מהמחלקה לספרות משווה נטלה חלק חשוב במילון אנציקלופדי על מרסל פרוסט שיצא ב-2005 בפריס. המחקר זכה בפרס האקדמיה הצרפתית. פרופ' ז'ולייט חסין הוזמנה מטעם כתב העת היוקרתי בחקר הספרות המודרנית LaRevue des Lettres" Modernes", לערוך שתי חוברות בסדרה המוקדשת למרסל פרוסט.

פרופ' מקס ימר, חתן פרס ישראל בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, לשעבר רקטור ונשיא האוניברסיטה, זכה בפרס יוקרתי מטעם החברה האמריקאית לפיסיקה (American Physical Society) לשנת 2007, בתחום ההיסטוריה של הפיסיקה.

ד"ר סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים זכה במלגת אלון לשנים תשס"ח-תש"ע במדעים הניסויים.

פרופ' מאיר לבנברג, פרופ' אמריטוס מביה"ס לעבודה סוציאלית, זכה להיכלל בהיכל התהילה (CUSSW Hall of Fame Medalists) של ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה, עם בוגרים ידועי שם אחרים, בזכות תרומתו הייחודית למקצוע העבודה הסוציאלית.

ד"ר יורם לוזון מהמחלקה למתמטיקה, זכה בפרס מחקר ע"ש ג'ולדן לשנת תשס"ו, בתחום יישומי המדעים המדויקים/הטכנולוגיה המתקדמת לרפואה, על עבודתו בנושא: "פיתוח חיסונים בעזרת נתונים גנומים ולאגוריתמים ביואינפורמטיים".

פרופ' יאיר לורברבוים מהפקולטה למשפטים זכה בפרס מטעם קרן גורן-גולדשטיין (אוניברסיטת בן-גוריון) על ספרו "צלם אלוהים".

ד"ר דן תומס מאיור מהמחלקה לכימיה, זכה במלגת אלון לשנים תשס"ח-תש"ע במדעים העיוניים.

פרופ' אהרון מאיר וד"ר אורן אקרמן, מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, זכו במענק המחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה על מחקרם בנושא: "שחזור ההיסטוריה האקלימית-סביבתית באזור תל צפית/גת במהלך אלפי השנים האחרונות: כלי לחיזוי השפעות אפשריות על שינויי אקלים".

פרופ' ליב מוסקוביץ מהמחלקה לתלמוד זכה במענק מחקר טעם הקרן הישראלית למדע על מחקרו "הטרמינולוגיה של התלמוד הירושלמי". בעבר זכה פרופ' מוסקוביץ במענק מחקר מטעם "הקרן הישראלית למדע" על מחקרו "המשגה והפשטה בספרות חז"ל".

פרופ' ג'ורג' מושיץ מביה"ס להנדסה, זכה בפרס היוקרתי ע"ש Van Valkenburg שניתן לו על ידי ה- IEEE, Circuits and Systems Society.

ד"ר רוני מירון מהתכנית ללימודי פרשנות ותרבות, זכה במלגת אלון לשנים תשס"ז-תשס"ט.

פרופ' גדליה נגאל (אמריטוס), זכה בפרס מטעם ארגון הספריות היהודיות על ספרו "לקסיקון הסיפור החסידי".

פרופ' בלהה פישר מהמחלקה לכימיה, זכתה ב"פרס מחקר ע"ש ג'ולדן" לשנת תשס"ו, בתחום יישומי המדעים המדויקים/הטכנולוגיה המתקדמת לרפואה, על עבודתה בנושא: "פיתוח תרופות לטיפול בסכרת מבוגרים".

ד"ר יובל פלדמן מהפקולטה למשפטים זכה במלגת אלון לשנים תשס"ח-תש"ע במדעים העיוניים.

ד"ר אורן פרז מהפקולטה למשפטים זכה בפרס המחקר הפקולטטיבי של ממשלת קנדה לשנת 2006.

ד"ר שאול צדקא מהמחלקה למדעי המדינה, זכה במדליית כסף בכנס הבינלאומי לשונות, שהתקיים בלונדון, על עבודתו "התקשורת ודו-קיום".

ד"ר אבי קובר מהמחלקה למדעי המדינה זכה בפרס "צציק" למחקרים בביטחון ישראל מטעם אוניברסיטת תל-אביב, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.

ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל, הוא זוכה ב"פרס הכט" לספר מחקר בתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל לשנת תשס"ז. כמו כן זכה בפרס "מרדכי איש שלום" מטעם יד יצחק בן-צבי לספר בתולדות ישראל לשנת תשס"ז. שני הפרסים על ספרו "זמן עבר - ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הלאומי" (ירושלים, תשס"ו).

ד"ר גילה קורץ מהמרכז ללמידה מתוקשבת זכתה בפרס הוקרה עבור הצטיינות ותרומה לתחום ההוראה המתוקשבת, מטעם אוניברסיטת מרילנד.

פרופ' פנינה קליין מביה"ס לחינוך, זכתה במענק בסך 900,000 דולר מקרן האריס.

ד"ר רות קנאי מהפקולטה למשפטים זכתה בפרס מטעם קרן רן נאור על מחקר משותף עם פרופ' אורי שילד בנושא: "מערכת תומכת החלטות לקביעת עונשים לעברייני תנועה".

פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב ומהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח, קיבלה את פרס "המאמר המשפיע של שנת 2007" של הארגון ISMAS (איגוד של מערכות מרובות סוכנים). הפרס ניתן לה ולפרופ' ברברה גרוס מאוניברסיטת הארווארד על מאמרן המשותף על ה-Shared Plans.

ד"ר ברכה קרמרסקי ופרופ' זמירה מברך מביה"ס לחינוך קיבלו מענק להמשך הפרויקט הבינלאומי פיזה לחקר אוריינות במערכת החינוך.

פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים זכה במענק נציבות הקהיליה האירופית על הצעתו לייסוד Jean Monnet Teaching module בבר-אילן.

ד"ר ירון שבטל מהפקולטה למדעי החיים זכה במלגת אלון לשנים תשס"ז-תשס"ט.

פרופ' שלמה שפיצר מהמחלקה לתולדות ישראל זכה בפרס סנדור שייבר מטעם המשרד למורשת התרבות של ממשלת הונגריה עבור פעילותו המחקרית המתמשכת בתחום יהדות הונגריה.

פרויקט השו"ת לדורותיו זכה בפרס ישראל לשנת תשס"ז.

המרכז לחקר הלאדינו חילק באחרונה שלושה פרסים ליוצרים שבעיסוקם האמנותי נתנו ביטוי חזותי לעולמם ולתרבותם של דוברי הלאדינו. בין הזוכים: רות בן דב, ד"ר יואל פרץ ויוסי גלנטי. הפרסים חולקו בטקס חגיגי במעמד יהושע סלטי, מייסד המרכז לחקר הלאדינו, אנדרי לוי מפורטוגל שתרם את אחד הפרסים וג'ודי חיימוב, סגן נשיא נלווה.

פרופ' אריה צבן מהמחלקה לכימיה וראש המרכז לננוטכנולוגיה זכה בפרס מיכאל לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2007 של מפעל הפיס, בתחום האנרגיה החלופית. יחד איתו זכה בפרס פרופ' דוד כאהן ממכון ויצמן למדע.

פרופ' אלפרד הסנר מהמחלקה לכימיה זכה בפרס היוקרתי: "פרס החברה הישראלית לכימיה".

המשורר והסופר שלמה אביו ממרכז מוסיוף לחקר הקבלה קיבל את פרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ח.

ד"ר טובה הרטמן מהתכנית ללימודי מגדר זכתה בפרס הלאומי לספרות יהדות על ספרה: "Feminism Encounters Traditional Judaism Resistance and Accommodation"

פרופ' מיכאל לסקר מהמחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון זכה בפרס ע"ש רנה ונסים גאון על ספרו: "ישראל והעלייה מצפון אפריקה, 1970-1948".

ד"ר עדו דגן זכה בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי של קרן וולף לשנת תשס"ח.

פרופ' אבי פאוסט מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) זכה בפרס לוי סאלה לספרים בארכיאולוגיה של א"י לשנת תשס"ח, על ספרו: "החברה הישראלית בתקופת המלוכה – מבט ארכיאולוגי", בהוצאת יד בן-צבי.

פרופ' יעקב כדורי (קוגל), ראש המחלקה לתנ"ך, זכה בפרס הלאומי לספרות יהודית של השנה, על ספרו: "כיצד לקרוא בתנ"ך: מדריך למקרא".

פרופ' זאב זלבסקי מבית הספר להנדסה קיבל את פרס ICO ל-2008 של הוועדה הבין-לאומית לאופטיקה.

ד"ר אלישבע באומגרטן מהמחלקה לתולדות ישראל ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי ומהתוכנית ללימודי מגדר בבר-אילן נבחרה ע"י האגודה ללימודי יהדות, להיות הזוכה הראשונה בפרס Jordan Schnitzer , על ספרה:"Mothers and Children: Jewish Family Life in MedievalEurope (Princeton University Press, 2004)".

ד"ר יובל פלדמן מהפקולטה למשפטים זכה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר לשנת תשס"ח.

ד"ר עמיחי רדזינר מהפקולטה למשפטים בבר-אילן זכה בפרס צגלה למאמר המצטיין בעברית על מאמרו: "מלחמות היהודים: עיצובו של איסור הביגמיה ליהודים בארץ ישראל המנדטורית". הפרס ניתן ע"י הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' אבי פאוסט מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה זכה בפרס ע"ש ג"א רייט מטעם בתי הספר האמריקאים לחקר המזרח לשנת 2008 על ספרוIsrael's Ethnogenesis: Settlement, Interaction, Expansion and Resistance" (London, Equinox)

פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה התמנה לנציג ישראל לוועדת התוכניות לננו של האיחוד האירופי.

פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיסיקה זכה מדלית ניקולסון של האגודה האמריקאית לפיסיקה.

פרויקט השו"ת זכה בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית.

פרופ' מיכאל סוקולוף מהמחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות זכה בפרס היוקרתי במחקר התלמוד ע"ש פרופ' אליעזר שמשון וברטל רוזנטל ז"ל.

פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים בבר-אילן זכה בפרס "צלטנר" היוקרתי לעידוד המחקר במדעי המשפט והחברה.

ד"ר מרים ביטון מהפקולטה למשפטים בבר-אילן זכתה בפרס היוקרתי ע"ש "מרי קירי", "Marie Curie International Reintegration Grant" מטעם נציבות האיחוד האירופי.

הספר "תפילת נשים" שערכה ד"ר עליזה לביא מהמחלקה למדעי המדינה בבר- אילן ויצא במהדורה האנגלית בהוצאת ראנדום האוס בניו יורק, זכה בפרס הלאומי לספרות יהודית.

הזוכים במלגת אלון לשנה"ל תש"ע-תשע"ב, הם: ד"ר אבי שמידמן מהמחלקה לספרות עמ"י, ד"ר דורון אברהם מהמחלקה להיסטוריה כללית, ד"ר מרים ביטון מהפקולטה למשפטים וד"ר גל צ'צ'יק מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח.

פרופ' אלי ברקאי מפיזיקה זכה בפרס מיכאל ברונו מטעם קרן רוטשילד.

ד"ר חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים זכה בקרן של האיחוד האירופי לחוקרים צעירים.

פרופ' תייסיר אליאס, מהמחלקה למוסיקה בבר-אילן, הוא הזוכה בפרס הביצוע במוזיקה לשנת תשס"ט, מטעם שרת התרבות.

פרופ' יהודה לינדל מהמחלקה למדעי המחשב זכה בקרן של האיחוד האירופי לחוקרים צעירים.

פרופ' זאב זלבסקי, ראש המסלול לאלקטרו-אופטיקה של ביה"ס להנדסה, הוא זוכה פרס המחקר מקרן ע"ש יולודן לשנת תשס"ט, בתחום יישומי המדעים המדויקים או הטכנולוגיה המתקדמת לרפואה.

פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיסיקה זכה בפרס ע"ש ויצמן למדעים מדויקים.

ד"ר שי בן ארויה מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן זכה במענק תוכנית מורשה לקליטת מדענים.

פרופ' אלי ברקאי מהמחלקה לפיסיקה זכה במענק ע"ש מיכאל ברונו.

פרופ' שרה בן-דוד מהמחלקה לקרימינולוגיה קיבלה אות הוקרה מטעם האגודה העולמית לוויקטימולוגיה.

פרופ' הלל ויס מהמחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן זכה במענק הקרן הלאומית למדע בעבור מחקרו בנושא מהדורה אקדמית אלקטרונית של יצירות עגנון.

פרופ' בטי אוליברו מהמחלקה למוסיקה בבר-אילן זכתה בפרס היצירה בתחום המוסיקה האמנותית מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2009.

ד"ר ירון הראל מהמחלקה לתולדות ישראל זכה בפרס שז"ר לחקר תולדות ישראל לשנת תשס"ט.

פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה זכה בפרס החברה הישראלית לואקום לשנת 2009.

פרופ' ירון הראל מהמחלקה לתולדות ישראל זכה בפרס נשיא המדינה לשנת תש"ע להנצחת זכרו של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי.

נשיא המדינה, שמעון פרס, העניק אותות הוקרה לקבוצת חוקרים ומדענים מישראל העורכים ומנהלים מחקרים בינלאומיים במימון האיחוד האירופי. שניים ממקבלי האותות הם חוקרים מבר-אילן, פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה וד"ר שלמה שפירא מהמחלקה למדעי המדינה.

פרופ' גדנקן מנהל מחקר המבוסס על תגלית ייחודית שגילה, ציפוי בדים בחלקיקי ננו אנטי-בקטריאליים. האיחוד האירופי העמיד לצורך פרויקט זה מענק בשווי 12.5 מיליון דולר ושותפים לו מוסדות מחקר מצרפת, אנגליה, ספרד, רומניה, רוסיה בולגריה ואיטליה.

אות הוקרה הוענק לד"ר שלמה שפירא, סגן ראש המחלקה למדעי המדינה, המנהל מחקר בינלאומי לגיבוש אסטרטגיה תקשורתית לאחר פיגועי טרור. המחקר נעשה במשותף עם אוניברסיטאות בצפון אירלנד, ספרד, יוון, בולגריה וגרמניה.

פרופ' בטי אוליברו וד"ר שי כהן מהמחלקה למוסיקה בבר-אילן זכו בפרס אקו"ם לשנת 2010 בתחום המוסיקה הקונצרטית.

ד"ר דן תומס מאיור מהמחלקה לכימיה זכה בפרס קריל להצטיינות בעקבות מחקרו אודות פיתוח ויישום של שיטות תיאורטיות לחקר מערכות ביולוגיות וננו-חומרים.

פרופ' משה רוסמן זכה בפרס הלאומי לספרות יהודית לשנת 2009 על הספר:"Rethinking European Jewish History".

פרופ' שולמית מיכאלי מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן בבר-אילן מונתה לראש חטיבת מדעי החיים והרפואה בקרן הלאומית למדע.

הזוכים במלגת אלון מחזור ל' לשנים תשע"א-תשע"ב-תשע"ג, הם: ד"ר דורון גרבר, מהפקולטה למדעי החיים. ד"ר שי בן ארויה, מהפקולטה למדעי החיים, ד"ר אבינועם צדוק, מביה"ס להנדסה, ד"ר טלי קאופמן, מהמחלקה למדעי המחשב.

הזוכים במענקי הקרן הלאומית למדע לשנת תשע"א הם: ד"ר עופר גולן מהמחלקה לפסיכולוגיה על מחקרו בשימוש בתחומי עניין סיסטמטיים לשיפור יכולות זיהוי ושיום רגשות בקרב ילדים עם תסמונות הספקטרום האוטיסטי.

פרופ' איוה גלבוע-שכטמן מהמחלקה לפסיכולוגיה על מחקרה בנושא הערכות עצמיות בחרדה חברתית.

ד"ר דוד האן מהפקולטה למשפטים על עיצוב מחדש של דיני חדלות הפירעון בישראל.

פרופ' מיכל לבידור מהמחלקה לפסיכולוגיה על מחקרה בנושא אסימטריה ואינטראקציה בין ההמיספרות בעיבוד סמנטי: השפעות גרייה ואימון.

ד"ר דוד ענקי מהמחלקה לפסיכולוגיה על מחקרו בנושא מעורבות קשב מרחבי בתפיסת פנים.

ד"ר אורנה ששון-לוי, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לומסקי-פדר עדנה – האוניברסיטה העברית על מחקר בנושא משמעות השרות הצבאי בסיפורי חיים של נשים בישראל: מיקומים חברתיים, תעסוקה צבאית ומסלולי חיים.

ד"ר מיכל ציון מבית הספר לחינוך על פיתוח אוריינות סביבתית בעזרת הכוונה מטהקוגניטיבית ולמידת חקר שיתופית.

פרופ' אשכול רפאלי מהמחלקה לפסיכולוגיה על מחקר רב-שיטתי על תפקידם של דיוקים אמפתיים בניבוי תמיכה מיומנת.

 










 
בעיות קשב וריכוז

  
   



עורך ראשי
דרור מרום


ראש דסק מדע ותרבות
ירח טל

עורכת משנה
רעות לוי

כתב ראשי
ניר לויטן

עיצוב, צילום
פיית' בגינסקי


יועץ קידום האתר
אלעזר גלעד


 

 




טלפון המזכירות: 03-5317560 | מייל המערכת: dror.marom@mail.biu.ac.il